הסופרת הקוריאנית האן קאנג קיבלה את פרס נובל לספרות בטקס שהתקיים אמש באולם הקונצרטים של שטוקהולם, והפכה לקוריאנית הראשונה ולסופרת הראשונה מאסיה שמקבלת פרס זה.
בטקס מרשים האן קאנג קיבלה תעודה ומדליה ממלך שבדיה קרל ה-16 גוסטף. לצד השבחים להם זכתה, היא תזכה גם בסכום הפרס של 11 מיליון קרונות שוודיות (1.03 מיליון דולר).
האירוע, בהשתתפות 1,500 מכובדים ואורחים, כולל חתני פרס נובל, נפתח בנאום של אסטריד סודרברג ווידינג, יו"ר קרן נובל שהסבירה את הנימוקים להענקת הפרס לקאנג האן:
פרס הספרות השנה מוענק ל"חקירה מעמיקה של השבריריות האנושית על רקע הטראומה ההיסטורית, שבה התהום תמיד קרובה כמו הכמיהה לשינוי"
הפרס של האן הוענק על ידי הסופרת אלן מטסון, חברה באקדמיה השוודית ובוועדת נובל לספרות. לדבריה על כתיבתה של האן קאנג:
“שני צבעים נפגשים בכתיבתה של האן קאנג: לבן ואדום, הלבן הוא השלג שיורד בהרבה מספריה, מושך וילון מגן בין המספר לעולם, אבל הלבן הוא גם צבע הצער, וצבע המוות. האדום מייצג חיים, אבל גם כאב, דם, החתכים העמוקים של סכין... הלבן והאדום מסמלים חוויה היסטורית שהאן חוזרת אליה ברומנים שלה.”
היא המשיכה ואמרה כי בעוד שהקול של האן יכול להיות "רך בצורה מפתה, הוא מדבר על אכזריות שאין לתאר, על אובדן שאין לתקן. דם זורם מהגופות שהצטברו לאחר הטבח, מתכהה, הופך לפנייה, לשאלה שהטקסט לא יכול לענות עליה ולא יכול להתעלם ממנה: איך עלינו להתייחס למתים, לנחטפים, לנעלמים? מה אנחנו יכולים לעשות עבורם?"
בהתייחסה לרומן האחרון של האן, "אנחנו לא נפרדים", תיארה אותו מאטסון כמסע בין שכבות של זמן, מונע על ידי רדיפה בלתי פוסקת
"לחפש את האמת, בלתי נסבלת ככל שתהיה".
״שכחה אף פעם אינה המטרה,״ היא הדגישה. [1]
בנאום הקבלה שלה שנקרא באנגלית, האן קאנג התמקדה בכוחה של הספרות להתנגד לכל מעשה ההורס את האנושות:
" כמו נתוך הכרח, המעשה של קריאה וכתיבה של ספרות עומדת בניגוד לכל המעשים שמחריבים חיים."
הטקס שנמשך 70 דקות לווה לאחר מכן בנשף הנובל שנערך באולם העירייה של שטוקהולם, שם הוסיפה האן קאנג ואמרה:
"בלילה האפל ביותר, יש שפה ששואלת ממה אנחנו עשויים, שמתעקשת לדמיין לגוף ראשון פרספקטיבות של האנשים. ויצורים חיים המאכלסים את השפה הזו שמחברת אותנו זה לזה."
"ספרות העוסקת בשפה זו מחזיקה בהכרח סוג של חום גוף".
האן שיתפה זיכרון חוויה מילדותה בכאשר בגיל 8 היא חיפשה מחסה מפני גשם שוטף פתאומי לצד קבוצת זרים. את החוויה הזו של הזדהות עם אחרים בעת הימנעות מגשם פתאומי היא השוותה לכתיבה:
"הגשם הזה היה כל כך עז עד ששני תריסר ילדים מצאו את עצמם מצטופפים מתחת למרזבים של הבניין. מעבר לרחוב היה בניין דומה, ומתחת לאותם המרזבים יכולתי לראות עוד קהל קטן - כמעט כמו להסתכל במראה."
"כל אחד ראה את הגשם הזה, בדיוק כמוני. הלחות הזו על הפנים שלי, הם הרגישו את זה גם. זה היה רגע של פליאה, החוויה הזו של כל כך הרבה נקודות מבט בגוף ראשון".
"במבט לאחור על הזמן שביליתי בקריאה ובכתיבה, חייתי מחדש את רגע הפליאה הזה, שוב ושוב", הוסיפה. "בעקבות חוט השפה למעמקי לב אחר, מפגש עם פנים אחר. לוקח את השאלות הכי חיוניות והכי דחופות שלי, סומך עליהן בחוט הזה ושולח אותן אל האני האחר".
"מאז היותי ילדה, רציתי לדעת את הסיבה שנולדנו. הסיבה שקיימים סבל ואהבה. מה המשמעות של שהותנו הקצרה בעולם הזה? כמה קשה לנו להישאר בני אדם, ויהי מה?" [2]
על הסופרת האן קאנג (Han Kang 한강):
האן קאנג נולדה בשנת 1970 בגוואנגג'ו, דרום קוריאה, ובגיל 10 עברה עם משפחתה לסאול, בה גדלה. אביה ואחיה אף הם סופרים, דבר שהשפיע על רצונה לעסוק בכתיבה.
האן מציינת את התקוממות גוואנגג'ו, בה נולדה, כאירוע שהשפיע על יצירתה.
במאי 1980 יצאו סטודנטים ואזרחים רבים לרחובות במחאה על המשטר הצבאי שהחל בזמן עלייתו לשלטון של הנשיא צ'ון דו-הוואן. מהומות המחאה דוכאו על ידי הצבא ומאות אזרחים נהרגו. [4]
האן קאנג כתבה את הספר "הצמחונית", אשר זיכה אותה בפרס בוקר הבינלאומי ביחד עם מתרגמת הספר מקוריאנית לאנגלית דבורה סמית'.
כמו כן כתבה את הספרים "מעשי אנוש" (Human Acts), "הספר הלבן" (The White Book), "שיעורים ביוונית" (Greek Lessons) ו"אנחנו לא נפרדים" (We Do Not Part). [3]
עפ"י ארגון פרס נובל:
היא מתמודדת עם טראומות היסטוריות וסטים בלתי נראים של כללים ובכל אחד מיצירותיה, היא חושפת את השבריריות של חיי האדם. יש לה מודעות ייחודית לקשרים בין גוף לנפש, בין החיים למתים, ובסגנונה הפואטי והניסי היא הפכה לחדשנית בפרוזה עכשווית. [5]
ספרה של כלת פרס נובל לספרות האן קאנג "הצמחונית" מספר על אישה "רגילה" ששמה יונג הי שמחליטה להיות צמחונית - מעשה חריג יחסית בקוריאה.
היא רואה בצמחונות דרך להימנע מלעשות רע, ולטהר את עצמה. לדעתה אכילת בשר מסמלת את האלימות של בני האדם. יונג הי מתחילה להזדהות כצמח, מפסיקה לאכול בכלל ואחר כך גם מנסה לצאת מגבולות הגוף הגשמי שלה ולהפוך לעץ.
"הצמחונית" הוא ספרה היחיד של האן קאנג שתורגם לעברית. [4]
Comments