זרקור הליו בישראל: ריאיון עם נועה אברהמי - קוריאנית בעברית

נועה אברהמי בהנבוק (צילום באדיבות נועה אברהמי - קוריאנית בעברית)

בחרתי לראיין אותך כי קשרת את חייך עם תרבות קוריאה עוד לפני שזה היה פופולרי, ואת "חיה" את קוריאה מאז, כבר כמעט 20 שנה, בהמון תחומים בחייך: חיית הרבה שנים בקוריאה, כתבת את הספר הראשון ללימוד קוריאנית בעברית, ספר נוסף אודות ההיסטוריה והתרבות של קוריאה שיצא בקרוב, את מלמדת קוריאנית, מסייעת לחברות בקשרים עסקיים בין ישראל לקוריאה, מקיימת הרצאות על קוריאה, מארגנת טיולים לקוריאה, עוסקת בטאקוונדו ועוד.

כיום, רובנו מגיעים לנושא קוריאה דרך דרמות קוריאניות או קייפופ וכדו'. איך כל זה התחיל אצלך?

אחרי הצבא נסעתי "לטיול אחרי צבא" באסיה, שהתארך מהתכנון המקורי של כמה חודשים לחמש שנים...

ביקרת גם בקוריאה?

אז עדיין לא ממש. עברתי בה לכמה ימים.

הייתי שנה וחצי ביפן, ועוד בהרבה מקומות. התאהבתי באסיה באופן כללי. האהבה הזאת הובילה אותי ללמוד לתואר ראשון בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת ירושלים. לאחר התואר הראשון, נסעתי לקוריאה ולמדתי במשך 3 שנים באוניברסיטת יונסיי שבסיאול (Yonsei University) לתואר שני בלימודי קוריאה.

הספר ללימוד השפה הקוריאנית של נועה אברהמי: קוריאנית למתחילים

מה גרם לך לבחור בקוריאה, ולעבור מלימודי אסיה להתמקדות דווקא במדינה זו? מה גרם לחיבור הזה, עד כדי כך שנסעת ללמוד שם?

זה התחיל עם מורה באוניברסיטה העברית, אז הוא היה דוקטורנט למקרא, שלימד אותי קוריאנית. הקשר שנוצר היה מעבר ליחסי מורה/תלמיד: התיידדתי מאד איתו ועם אישתו, שעזרה לי להבין את התרבות הקוריאנית, ועם הילדים שלהם, שאז היו קטנים וכיום הם כבר גדולים. נוצרה ידידות שממשיכה, עד היום אנחנו (המשפחה) בקשר איתם - קשר של כ-20 שנה.

כיום המורה הזה מלמד על ישראל בקוריאה. שמו ד"ר שין סונג-יון, והוא זה שהצית אצלי וגם אצל אחרים (גם ד"ר אירה ליאן מהאוניברסיטה העברית, לדוגמא, למדה אצלו), את הניצוץ הראשון, שאנחנו נושאים הלאה. זרע אחד שהוא זרע כאן, הצמיח הרבה עצים ויצר כבר יער שלם.

כשנסעת לראשונה ללמוד בקוריאה, זה היה דבר מקובל?

ממש לא. אז, בשנת 2006, אנשים לא הבינו בכלל לאן אני נוסעת... אמרו לי דברים כמו: 'תיזהרי שם מהצפון קוריאנים האלה"... או "תיזהרי בקרואטיה"...

חיית בסה"כ כ-8 שנים בקוריאה. כיום את חיה בארץ?

כן. לפני שנה חזרתי אחרי יותר מ-5 שנים בקוריאה.

המשפחה גם נסעה איתך?

כן.

אז הם חיים את קוריאה יחד איתך.

כן.

אני מבינה שזה לא סוף פסוק אצלך, את לא סוגרת את הדלת על לנסוע שוב לקוריאה.

אני לא סוגרת את הדלת. אני תמיד אומרת: 'באתי לארץ, לא עזבתי את קוריאה.'

צילום באדיבות נועה אברהמי - קוריאנית בעברית

את עוסקת גם בטאקוונדו.

כן. אני מתאמנת וגם שופטת. זה עתה שפטתי בתחרות - לפני כמה ימים.

(שופטות מועדון טאקוונדו- הלוחם הצעיר, ראשון לציון לורה גולצמן ונועה אברהמי נבחרו על ידי התאחדות הטאקוונדו לשפוט בתחרות היוקרתית של אליפות ישראל ואליפות שגריר קוריאה בטאקוונדו, שהתקיימה ב-23.12.22).

קראתי בכתבה של ההתאחדות לטאקוונדו שיש לך חגורה שחורה דאן 2 ובינואר הקודם גם זכית במדליית כסף באליפות ישראל למאסטרס. מה זה מאסטרס?

מעל גיל 30.

מתי התחלת להתאמן?

לפני 6 שנים.

וואו.

הבנתי שאת רוצה להעלות את המודעות של המתאמנים בטאקוונדו בארץ לקוריאה.

כן. אמנם המילים וההוראות בטאקוונדו בארץ הן בשפה הקוריאנית, ויש גם דגל קוריאה במועדונים, והמתאמנים גם לוחצים יד בסגנון קוריאני ומשתחווים מול היריב בתום הקרב, אבל הם לא באמת יודעים בדיוק למה הם עושים את זה, מאיפה זה בא - על התרבות הקוריאנית שמאחורי זה.

יש הבדל בין לימוד הטאקוונדו בארץ ובקוריאה?

משמעות השם טאקוונדו היא "דרך היד והרגל" ז"א: הבעיטה והאגרוף - בעיקר לראש ולגוף.

פה בארץ לוקחים את זה ומתמקדים בעיקר בכיוון של הקרבות. בקוריאה יש יותר דגש על ה"פומסה" (או "קאטה" ביפנית) שזה אימון שהוא כמו מעין ריקוד לחימה מול לוחם דמיוני.

את עוסקת בליווי אנשי עסקים ישראלים בקשריהם עם אנשי עסקים קוריאניים ומגשרת על פערי שפה ותרבות. למה נחוץ תיווך תרבותי? באילו טעויות תרבותיות עלולים ישראלים לטעות?

הרבה פעמים ישראלים לא יודעים לקרוא את השפה הבלתי מילולית הקוריאנית: זה יכול להיות שפת גוף, האופן בו שואלים דברים.

ישראלים גם רוצים בד"כ תשובות "כאן ועכשיו". קוריאנים צריכים את הרגע להתייעץ ביניהם.

מה את הכי אוהבת בקוריאה?

זאת שאלה קשה. זה כמו לשאול 'את מי את יותר אוהבת, את אבא או את אמא?'.

מה הסיבה שאת 'בזה'?

כי אני מרגישה שם בבית, יש שם אווירה שאני מזדהה איתה. כי אני מכירה את ההיסטוריה שלה יותר משאני מכירה את ההיסטוריה של ישראל... ועוד 5700 סיבות.

יש משהו שאת לא אוהבת בקוריאה?

אממ... בעניין של מעמדות חברתיים יש עוד הרבה מה לסדר שם. יש עוד דרך ארוכה.

מה דומה בין ישראל וקוריאה?

אלו שני עמים שהיו הרבה שנים תחת כיבושים ורדיפות, ואפשר לראות את זה במנטליות.

עוד דבר מאפיין הוא ש'האמא הפולניה' או 'האמא המרוקאית' (זה אותו דבר), קיימת שם מאד חזק.

תודה לנועה אברהמי שהקדישה למדור מזמנה,

וכעת אנו מצפים לצאת הספר החדש שלה שיצא בקרוב 'קוריאה-בין מסורת לחדשנות', שנכתב בשיתוף עם ד"ר אלון לבקוביץ.

לאתר חברת ישקונט של נועה אברהמי: iskonet.net