בעוד איידולי קייפופ צעירים מאד מככבים במצעדי הלהיטים העולמיים והקוריאניים ושוברים שיאי מכירות וצפיות מדי יום, רבים מביעים חשש מניצול אמנים קטינים אלה בידי סוכניויות הבידור, וממחירים של נזקים כספיים, בריאותיים ונפשיים שעלולים להיגרם להם.
התיקון לחוקי העבודה ששמו: 'חוק פיתוח תעשיית התרבות והאמנות הפופולרית' התקבל ב-21 לאפריל ע"י האסיפה הלאומית של דרום קוריאה.
תיקון זה, המכונה גם ה"חוק למניעת משברים של לי סונג גי", נועד למנוע מסלבריטאים סבל מנזקים הנובעים מחוזי ניצול.
לקראת ההצבעה על החוק אמר שר התרבות, הספורט והתיירות, פאק בו-גיון:
"נבטל את שיטות העבודה האבסורדיות של התעשייה שמאחורי פיתוח התוכן הקוריאני הזוכה לתשואות בעולם".
1. באמצעות חיזוק השקיפות הפיננסית:
החוק נקרא על שמו של זמר/שחקן לי סונג גי, שכן בהיותו תחת סוכנות הוק אנטרטיינמנט (Hook Entertainment), היה חתום על "חוזה עבדות" ולא קיבל תשלום עבור המוזיקה שלו במשך למעלה מ-18 שנות הקריירה שלו. המקרה של לי שפך אור על שיטות הניצול הנהוגות בתעשיית הקייפופ, שלעתים קרובות מחתימות אמנים על חוזים ארוכי טווח המגבילים את שליטתם בקריירה ובכספים שלהם.
החוק מחייב כעת שסוכנויות בידור יגישו באופן קבוע דוחות חשבונות פיננסיים לוועדת התרבות, הספורט והתיירות לפחות פעם בשנה. למשרד התרבות, הספורט והתיירות אף ניתנה סמכות רבה יותר לזמן עובדי סוכנות בידור ושותפיה במהלך חקירות של עסקאות כספיות חשודות.
2. שעות עבודה מופחתות לקטינים:
התיקון מגביל את מספר שעות העבודה לאמני תעשיית הבידור מתחת לגיל 12 ל-25 שעות שבועיות, ועד 6 שעות ביום. לבני 12 עד 15 מותרות 30 שעות עבודה שבועיות, בעוד בני 15-19 יכולים לעבוד 35 שעות שבועיות; שתי קבוצות גיל אלה מוגבלות ל-7 שעות ביום.
בעבר, אמני בידור מתחת לגיל 15 הורשו לעבוד עד 35 שעות שבועיות, בעוד שמעל לגיל 15 הורשו לעבוד 40 שעות שבועיות.
3. שמירה על זכויותיהם של אמנים צעירים לחינוך באמצעות איסור על היעדרות או נשירה מבית הספר.
4. הגנה מפני מעשים מסכני בריאות:
התיקון החדש שהתקבל כולל כמה הוראות שמטרתן להגן על בריאותם ובטיחותם של אמנים צעירים. הוא אוסר כל מעשה העלול לאיים על שלומם של הקטינים, כמו הטלת דגש יתר על המראה הפיזי (כגון הפעלת לחץ לירידה מוגזמת במשקל), וחשיפתם לתקיפה, שפה פוגענית והטרדה מינית.
התיקון עונה לחששות העולים מהציבור לגבי ניצול אלילי קייפופ קטינים בתעשיית הבידור הקוריאנית התובענית של דיאטות קפדניות, לוחות זמנים קפדניים של אימונים ובחינה אינטנסיבית של אלילי הקייפופ.
הלחץ בחייהם של האיידולים הצעירים גדול: החברה הצעירה ביותר בלהקת הקייפופ ניו-ג'ינס, היה אין (Hyein 혜인), לדוגמא, רק בת 15, והלהקה כבר מונתה כשגרירה עולמית של מותגים גדולים כמו ליווי'ס וקוקה קולה.
לפיכך, סוכנויות הבידור נדרשות לייעד אדם האחראי על הגנת הנוער כדי להבטיח את זכויות האדם של אמנים צעירים.
ראש אימון ופיתוח בסוכנות הייב (HYBE) גב' שין סון ג'ונג, לדוגמא, סיפרה בריאיון בחודש מרץ, כיצד הסוכנות דואגת לרווחה הנפשית של מתלמדיה. לדבריה, מתאמנים לפני הופעת הבכורה חווים לעתים קרובות לחץ נפשי משמעותי הנובע בעיקר מאי ודאות לגבי סיכוייהם העתידיים וספקות לגבי כישוריהם. אולם סוכנות הייב מבינה את האתגרים הללו ופועלת באופן אקטיבי כדי לעזור לחניכים להתמודד עם רגעים כאלה:
"יש חרדה שנובעת מאי הוודאות של הבכורה. כמו כן, ישנם מקרים שבהם אכזבה מהביצועים של האדם מובילה להאשמה עצמית, דבר שעלול להיות קשה, ולעתים קרובות מוביל לרחמים עצמיים. אם הם זקוקים לכך, אנו נותנים להם הפסקה ממושכת או ללכת למרכז ייעוץ שאנו מנהלים כדי שיוכלו לקבל עזרה. יש לנו גם פסיכיאטר מקצועי שמקיים מפגשים טיפוליים עם החניכים שלנו פעם בשבוע."
התנגדות ארגוני תעשיית הבידור לחוק ונימוקיה:
חמישה ארגונים משפיעים הקשורים לתעשיית הבידור, כולל: הפדרציה לניהול קוריאה, איגוד ניהול הבידור של קוריאה, איגוד תעשיית ההקלטות של קוריאה, איגוד תעשיית התקליטים של קוריאה ואיגוד התוכן המוסיקלי הקוריאני פרסמו הודעה משותפת ב-16 במאי, בה גינו את החוק החדש, בטענה שהתקנות החדשות שהוצבו "לא מציאותיות".
התנגדותם של ארגונים אלו, היא בעיקר להקשחת המגבלות על שעות העבודה של כוכבים קטינים ולחלוקה עפ"י קבוצות גיל תהיה השפעה מזיקה על תעשיית הקייפופ.
לטענתם: "הענף עמד בהגבלה בחוק על שעות עבודה לבני נוער מתחת לגיל 15, תקנות נוספות מיותרות ויגבילו את פעילותן של להקות איידולים, המורכבות מחברים בגילאים שונים. הדבר יחליש את התחרותיות של תעשיית תרבות הקייפופ".
לדוגמה, חלק מחברי קבוצות האיידולים מהדור הרביעי כמו NewJeans, IVE ו-LE SSERAFIM יתמודדו עם קשיים במילוי לוחות הזמנים שלהם, בשל העובדה שהכנות כמו עיצוב שיער ואיפור, זמני המתנה ונסיעות מ/אל יעדי לוח הזמנים נכללים כולם בכמות שעות העבודה הכוללות. במקרה של לוחות זמנים מחוץ לקוריאה, משך הזמן המושקע בטיסה ליעד לחו"ל עלול אף הוא להיכלל בכמות שעות העבודה המותרת.
בנוסף, מתנגדי החוק מעלים את הטענה שתקנות מגבילות כאלה עלולות לפגוע בחופש של אמני הקייפופ לעסוק מרצונם בפעילויות קידום לשם מימוש חלומם.
לדבריהם: "אין זה הוגן שתלמידים [שאינם מפורסמים] יכולים ללמוד עד שעות הלילה המאוחרות, אבל בני נוער שרוצים לגדול להיות אמני פופ בינלאומיים אינם רשאים לעשות את הפעילויות שהם רוצים".
חמשת הארגונים מבקשים כעת למחוק את סעיף הגבלת הגיל המדוברת וכן דרשו דיון בנוגע לסעיפים נוספים ו-"שמיעת דעותיהם של גורמי התעשייה בגיבוש חוקים".
Comments